Vayedaber

Guittine

Daf 46a

אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה בָּעִי. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. אִם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר 46a שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. קִייַמְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ה''ג כמו שהוא כתוב בשנים אוחזין. אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומר בנתונין בתוך ארבע אמות שלו. כלומר על כרחך בתוך ד' אמות שלו היו כשהקדיש וברשותו הוא והא דקאמר בעניי שאינן נתונין תוך ידו ממש ואשמועינן דד' אמות של אדם קונין לו:

קיימונה במקדיש ראשון ראשון. כלומר דדחי לה הש''ס דאיכא למימר בהכי עסקינן שהקדיש ראשון ראשון שבא לידו והיינו בעניי ולא מוכחא מידי:

אָמַר רִבִּי אָבוּן. מַהוּ בְּעוֹנְיִי. שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת בִּפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר. הִנֵּה בְעוֹנְיִי. שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

רבי אבון. נמי קאמר דמהכא לא שמעינן מידי דמהו בעניי לפי שאין להתפאר בעשירות בפני מי שאמר והיה העולם שהכל שלו:

שהיה מתענה. מצמצם בסעודתו שלא כדרך המלכים בשביל להקדיש לשמים:

הָתִיב רב יַעֲקֹב בַּר אִידִּי קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. תִּיפְתָּר שֶׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּפָרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ הֵימֶינָּהּ. עוֹד הִיא בְּשֶׁלֹּא אָמַר יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָא תַנִּי רִבִּי חִייָא. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מִתְבַּתְּשִׁין עַל הָעוֹמֶר וּבָא אַחֵר וַחֲטָפוֹ. זֶה שֶּׁחֲטָפוֹ זָכָה בּוֹ. עוֹד הֵם בְּשֶׁלֹּא אָֽמְרוּ. יִזְכּוּ לָנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

והתנינן. בשנים אוחזין ראה כו' ואמאי זכה בה האחר ולא זכה זה בתוך ד' אמות שלו:

שלא אמר יזכו לי. כלומר אע''ג דממילא קונות לו מ''מ כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה:

והתנינן. בפאה נפל העני עליה לא זכה כלום וקס''ד דבפאה הואיל והתורה זכתה לו גילוי דעתיה לאו כלום הוא ואם ד' אמות קונין אמאי לא קנה:

עוד היא. ה''נ בשלא אמר ואפילו בפאה אמרינן כיון דגלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני לאו כלום הוא:

שני' שהיו מתכתשין. מריבין זה עם זה בשביל עומר אחד:

זכה בו. והא הכא לא נפילה ולא גילוי דעת איכא ואמאי זכה האחר:

עוד הם בשלא אמרו. הכא נמי כיון שהיו מריבין יחד ולא אמרו כל הקודם בד' אמות יזכה גלו אדעתייהו דלא ניחא להו למיקני בד' אמות:

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ בְגִיטִּין מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַתָּנָה. רוּבָּהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרוּבָּהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. רוּבָּהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַה אִם מְצִיאָה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בָּהּ מִדַּעַת אַחֵר הֲרֵי הוּא זוֹכֶה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַתָּנָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָהּ מִדַּעַת אַחֵר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רוּבָּהּ דְּרֵישּׁ לָקִישׁ. מַה אִם מַתָּנָה שֶׁאִם זָכָה בָהּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הֲרֵי הוּא זוֹכֶה מִדַּעַת אַחֵר. מְצִיאָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָהּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

זו בגיטין. בגיטין אמרו דד' אמות זוכין כדקתני במתני' מה שאין כן במתנה אין ד' אמות קונין לו:

רובה דרבי יוחנן ורובה דר''ל. כלומר רבותא וחידוש יש בכל א' וקושיא על דבריהן:

רובה דרבי יוחנן. זה החידוש בדברי ר''י דהרי ק''ו הוא מה אם מציאה שאין דעת אחרת זוכה ומקנה לו ארבע אמות שלו קונין לו מתנה דדעת אחרת זוכה לו לא כ''ש:

רובה דר''ל. וכן קשיא על ר''ל דקאמר בשנים אוחזין הלכה ה' אין אדם זוכה לחבירו במציאה דס''ל המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו והא ק''ו הוא מה אם מתנה שאינו זוכה בה בתוך ד' אמות גרסי' וכן הוא בפיאה. דהא לא אשכחן דפליג ר''ל על ר''י בהא הרי זוכה בה מדעת חבירו מציאה שד' אמות קונין לו לא כ''ש שיזכה לו חבירו:

הָתִיב רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָא תַנִּינָן. וְכֵן לְעִנְייָן קִידּוּשִׁין. אָמַר לֵיהּ. הוּא גִּיטִּין הוּא קִידּוּשִׁין. וְהָא תַנִּינָן. וְכֵן לְעִנְייָן הַחוֹב. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן אִם אָמַר לוֹ. זוֹרְקֵהוּ לַיָּם וִיהֵא מָחוּל לָךְ. מָחוּל לוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ קָרוֹב לְלֹוֶה זָכָה הַלּוֶֹה. וְתַנִּינָן. קָרוֹב לַלּוֹוֶה הַלּוֹוֶה חַייָב. שֶׁכֵּן אִם אָמַר לֵיהּ. זוֹרְקֵיהוּ עַד שֶׁייִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. וַעֲדַייִן לֹא נִכְנַס לִרְשׁוּתוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין כָּל אִילֵּין מְתִיבָתָה דַּהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מֵשִּׁיב קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְרֵישּׁ לָקִישׁ מוֹתִיב קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא מְקַבֵּל מִינַייהוּ פָּתַר לֵיהּ כְּאִילֵּין פִּיתְרָייָתָא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

והא תנינן וכן לענין קידושין. וקס''ד דקידושין כמתנה הן וקתני דד' אמות קונין:

הוא גיטין הוא קידושין. דין אחד לגיטין ולקידושין דרחמנא אקשינהו דכתי' ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה:

והא תנינן וכן לענין החוב. ומאי שנא מתנה מן החוב:

א''ל. שאני חוב שכן אם אמר לו זרקהו לים כלומר דמייריי שאמר לו זרקהו לים ובזה יהא מחול לך והילכך קרוב למלוה פטור הלוה:

מעתה אפילו קרוב ללוה. דכיון דמיירי באומר זרוק לי חובי והפטר א''כ אפילו קרוב ללוה ולאבד יזכה הלוה ואנן תנינן קרוב ללוה הלוה חייב ומשני שכן כו' כלומר דמיירי שאמר לו זרקהו לרשותי והילכך בעינן שיכנס לרשות המלוה ואם אח''כ נאבד פטור הלוה אבל אם קרוב ללוה עדיין לא נכנס לרשות המלוה:

כל אילין מתיבתא. כל אלו הקושיות ממתני' שהקשה לו רבי זעירא לר' ייסא כן הי' מקשה ר''ל לר''י בעצמו דאמר במתנה אין ד' אמות קונין וקיבל ר''ל מן רבי יוחנן ג''כ כל הני שינוייא דשני ליה רבי ייסא לר''ז:

רִבִּי אָבִין בְשֵׁם חִזְקִיָּה. נִשְׂכָר הַלִּבֶּלָּר שֵׁינִי.

Traduction

(301)En tête est un passage déjà traduit, (Pea 4, 2) R. Abin dit au nom de Hiskia: lorsque la Mishna parle ''d’argent tombé au milieu d’eux deux'', il s’agit du salaire remis au greffier pour rédiger l’acte.

Pnei Moshe non traduit

בשכר הלבלר שנו. לפרושי מתני' קאי דקתני מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ולא קתני אינה מגורשת אלא לאשמועינן שאם נאבד הגט וצריך לכתוב גט אחר דמדינא הבעל נותן שכר הסופר כדאמר בגט פשוט והכא במכלתין לעיל וכאן דמחצה על מחצה הוא שניהם נתחייבו לשלם שכר הסופר:

Guittine

Daf 46b

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵי זֶהוּ גֵּט יָשָׁן כָּל שֶׁנִּתְייָחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ.

Traduction

D’après l’école de Shammaï, un homme peut répudier sa femme par un viel acte de divorce (304)(Eduyot 4, 7); mais l’école de Hillel l’interdit. Un tel acte est déclaré vieux lorsqu’après sa rédaction le mari y renonce et s’isole avec sa femme (se remet avec elle).

Pnei Moshe non traduit

מתני' בגט ישן. שכתב לגרש אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה:

ואיזהו גט ישן כו'. מפרש בגמ':

הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים כול'. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וְכוּלָּן אִם נִשְׂאוּ לֹא תֵצֵא. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לִיזָה עַל בָּנֶיהָ.

Traduction

R. Juda dit au nom de Samuel: tous reconnaissent (même l’école de Hillel) qu’en cas de fait accompli la femme n’aura pas besoin de quitter le mari qu’elle a épousé, afin d’éviter tout faux bruit à l’égard des enfants issus de cette union (que l’on pourrait accuser d’être nés hors mariage).

Pnei Moshe non traduit

גמ' וכולן. הכל מודים אם נישאת בגט זה לא תצא דאפי' בית הלל לא אסרי אלא לכתחילה משום גזירה שמא ישהא את הגט שנה או שנתיים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח''כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה הגט משעת הכתיבה ויאמרו שהולד פגום שנולד מן הפנויה אבל בדיעבד אם נישאת לאחר לא תצא שלא להוציא לעז על בניה מן השני:

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. 46b מַתְנִוּיִין בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מַעֲקֶה. וְשֶׁאֵין לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג כַּגַּג הֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי בָּא בַּר הַמְנוּנָא בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אֲחַוָוה. לְעִנְייָן שַׁבָּת. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִמְחִיצָה כִּמְחִיצָה הֵן. אָמַר רִבִּי יָסָא. דְּלָא דַמְיָא. גִיטִּין מִלְּמַעֲלָן וְשַׁבָּת מִלְּמַטָּן. גִּיטִּין אֲפִילוּ לֹא נַח. שַׁבָּת עַד שֶׁיָּנוּחַ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מְחִיצוֹת. רִבִּי אִימִּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי עֲבַד מְחִיצָה כְמַמָּשׁוֹ. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הָכָא דְגִיטִּין. וְיָתִיבִינֵיהּ. רִבִּי אוֹמֵר. מְקוּרָה. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת. אֵינָהּ מְקוּרָה. מַה בֵין גִּיטִּין וּמַה בֵין שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַבָּא. בַּשַׁבָּת כְּתִיב לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. נַעֲשֵׂית הִיא מֵאֵילֶיהָ. בְּרַם הָכָא וְנָתַן בְיָדָהּ. בִּרְשׁוּתָהּ.

Traduction

– R. Eléazar dit (302)J, (Eruvin 10, 5): notre Mishna, où il est question de ''toit'', parle de celui qui est pourvu d’une galerie circulaire, susceptible de recevoir l’acte en cas de chute; mais s’il n’y pas de galerie, il faut, pour la validité de l’acte, que celui-ci soit parvenu dans l’intervalle de 3 palmes près du toit, écart si faible qu’il sera annulé et confondu avec le toit. R. Jacob b. Aha, ou R. Aba b. Hamnona, au nom de R. Ada b. Ahva, demanda si pour le repos shabatique, une distance d’une clôture inférieure à 3 palmes est nulle et confondue avec cette clôture? Il y a une différence, dit R. Yassa, entre l’acte de divorce et le fait d’un transport de Shabat: le premier produit son effet même en l’air, avant de poser à terre; le second devient réel en bas, au moment de la chute (303)Suit un passage traduit, (Shabat 11, 1).

Pnei Moshe non traduit

מתניתא. דקתני כיון שהגיע לאויר הגג ה''ז מגורשת בגג שיש לו מעקה עסקינן והוא שירד הגט לאויר המעקה דאי לאו הכי לאו כלום הוא דבעינן אויר שסופו לנוח:

ושאין לו מעקה. בהא בעינן דוקא והוא שירד לאויר של שלשה טפחים הסמוכין לגג כלומר בתוך שלשה דכגג הן והוי כמאן דנייח וקנאתו בהנחתו:

לענין שבת. כלומר דרבי יעקב לסיועי למילתיה דרבי אלעזר קאמר כמו דלענין שבת אמרינן כל בתוך ג' הסמוכין למחיצה כמחיצה הן וה''נ כן. א''נ דלשון קושיא הוא הא לענין שבת לא מצינו אלא בפחות מג' הסמוך למחיצה אמרינן לבוד אבל לא מלמעלן באויר כדלקמן:

אמר רבי יסא דלא דמיא. גיטין לשבת דבגיטין אפילו מלמעלה באויר אמרי' ג' הסמוכין לגג כגג הן ובשבת מלמטן כלומר הסמוכין למחיצה ובגיטין אפילו לא נח דטעמא משום דמינטר בעינן וכיון שיש לו מעקה מינטר הוא או בשהגג גבוה עשרה הוי ליה נמי חצר המשתמרת אבל בשבת עד שינוח כדמפרש טעמא לקמן:

והוא שירד לאויר מחיצות. אסיפא קאי הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצאת מרשות הגג כו' ודוקא שירד לאויר המחיצו' כגון שהמחיצו' התחתונו' של חצר עודפות על של גג דכיון דנפק מגג מטא לאויר מחיצות החצר ומינטר הוא:

מתניתא דרבי דרבי עבד אויר מחיצה כממשו. דס''ל בריש שבת קלוטה באויר כמי שהונחה בתוכו דמי וקס''ד דטעמא בגיטין נמי משום הכי הוא:

א''ל. לא היא דמתני' ד''ה היא דאפילו רבנן מודו בגיטין דטעמא משום מינטר והא מינטר הוא:

ויתיביניה רבי אומר מקורה ואת אמרת אינו מקורה. כלומר דהש''ס מתמה דהא בלאו הכי לא דמיא להא דרבי ולמה לא הקשה לו כן דרבי אמר שם דוקא ברה''י מקורה כדאמר התם גבי הזורק מר''ה לר''ה דרך רה''י רבי מחייב שתים ומוקי התם ברה''י מקורה והילכך הוי ליה כמי שהונח והכא את אמרת אפילו אינו מקורה כדקתני הגיע לאויר המחיצות אלא ע''כ מתני' לאו משום האי טעמא וד''ה היא:

בשבת כתיב לא תעשה מלאכה נעשית היא מאליה. בתמיה וכי מלאכה שנעשית מאליה אסרה תורה והילכך בעינן שתתקיים מחשבתו ועד שינוח:

ברם הכא ונתן בידה. כתיב ודרשינן ברשותה דלאו ידה ממש בעינן והילכך אפילו באויר שהוא ברשותה מגורשת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source